דונאטו סלאזר לא מסוגל להותיר מאחור את עברו הטרגי, ואין לו שום כוונה לסלוח לאיש האחראי למה שקרה. אז יש לו תוכנית: לפתות ואז לזנוח, ממש לפני החתונה, את הבת של אויבו המר. זה יהיה הדובדבן על הקצפת של הנקמה שלו, ואלה סנדרסון היא מתוקה בהחלט כמו דובדבן. אבל אלה היא בכלל לא אשת החברה הריקנית שהוא ציפה לפגוש. והיא גם מסרבת להתחתן אתו! סרבנותה רק גורמת לדונאטו לרצות אותה יותר, כך שיהיה עליו לשכנע אותה . . . עם כל נגיעה עוצרת נשימה, דונאטו מוצא את עצמו בשבי החיבור המגנטי שמתפתח ביניהם. וכשהוא מתקרב להשגת מטרתו, שאלה אחת מוסיפה להעיק עליו: האם הוא באמת ייקח את אלה: לאהוב, לכבד ולבגוד בה...?